המזימה

שוש גוללה את מה שגלתה באותן שעות יקרות שהיא נעלמה.
חיים ניסה להפסיק אותה "אין לך שום הוכחות להאשמות המגוחכות האלו" בתגובה שוש פתחה את התיק הגדול התלוי על כתפה והוציאה את המחשב הנייד של חיים. "המשטרה מצאה את כל ההוכחות כאן." חיים החוויר עוד יותר, בוגי הפנה את עיניו במבט מצמית אל חיים "עכשיו אתה תסביר!"
התיישבתי תוהה מה לעשות עכשיו. שוש התקרבה ולחשה לי "אל תסכים! לא יתכן שחיים לא ידע שזו תהיה דרישת הלקוח, הוא רוצה להכריח אותך למסור זכויות הפטנט לחברה."
מזווית עיני ראיתי שדני מניד את ראשו, בתנועת 'אמרתי לך'.
דלת חדר הישיבות הקטן נפתחה ומנהל החברה בקש מהלקוח מספר דקות נוסף ורמז לי להיכנס. שוש צעדה בנחרצות: "אני נכנסת איתך."
דני עמד מהסס ושוש הצביעה עליו ואמרה "גם אתה נכנס." אין ספק שוש תפסה פיקוד.

כולנו נדחקנו לחדר הקטן. חיים, פניו נפולים ניסה להתנגד אך שוש אמרה למנהלים שיש לה מה לומר בעניין. יו"ר מועצת המנהלים הנהן: "נשמח לכל הבהרה, כי שמענו כאן מחיים סיפור מדאיג מאד." פונה אלי הוסיף: "אני רוצה להגיד לך שלא ידענו על כל עניין הפטנט עד עכשיו, ורוצה להניח את דעתך שחיים פעל על דעת עצמו במזימה. זו לא הדרך בה חברה כמו שלנו פועלת. אני אבין אם לא תרצה לעשות עסקים איתנו."
ראיתי שהעיניים של שוש התבהרו בהבנה. אני לא הבנתי מה הולך. "איזה מזימה חיים רקח?"
ואז זרקה שוש את הפצצה, פונה אל המנהלים: "אין בכלל פרויקט. נכון?"
המנכ"ל הנהן "חיים סיפר לנו שכאשר נודע לו על הפטנט שלך עמי, הוא פיתה אותך לבוא לעבוד בחברה והמציא את כל עניין הפרויקט כדי לשכנע אותך למסור את הפטנט לחברה."
הוא נראה אמין אך אני כבר הוכחתי עד כמה אני לא מעריך אנשים נכון לכן הסתכלתי על שוש. שוש הנהנה, מדהים עד כמה אנחנו מבינים אחד את השני.
עכשיו המנכ"ל הפסיק לכמה שניות ואחר כך פנה לחיים "איך יכולת לעשות את זה?"
"אבל התכוונתי לקבל את הפטנט לטובת החברה, אני לא הייתי מרוויח מזה שום דבר."
שוש הפטירה "לא בדיוק." לשאלה של המנכ"ל היא סיפרה על מה שהתגלה לה בחקירתה. חיים כבר רשם חברה חדשה יחד עם אלמליח זה 'איש העסקים' השמן הידוע למשטרה ככריש הלוואות בריבית קצוצה.
עכשיו המנכ"ל האדים: "חיים אתה מפוטר. צא מהחדר אני לא רוצה לראות אותך יותר."
הסתכלתי עליה. בחורה לעניין היא לא בזבזה זמן. נזכרתי איך היא סיפרה לי שהיא הענישה את הרוצחים של הוריה. תהיתי איך.
המנכ"ל פנה לדני. "אתה מנהל האגף החדש במקומו של חיים. אני מקווה שאין לך רעיונות כאלו." אמר תוך חיוך מר.
"ולך אני מציע לעמוד בראש חברת בת שלנו שתיישם את הפטנט שלך. חיים הוא חלאת אדם אבל הוא מבין בעסקים ואם הוא חשב שזה עסק טוב עד כדי להסתכן בפלילים.." העביר מבטו לשוש "ותהיי בטוחה שנגיש נגדו תלונה במשטרה." החזיר מבטו אלי "טוב זה כנראה עסק טוב."
אין לי ניסיון בעסקים, אך כאן גיליתי פן חדש אצל שוש. היא לקחה את היוזמה ובכישרון שלא היה מבייש את ביל גייטס נשאה ונתנה בקשיחות והצליחה להשיג עבורי חוזה בו לי יש 60 אחוז מחברת הבת והחברה תשקיע בחברת הבת 3 מליוני שקל עבור 40 אחוז הנותרים. הפטנט יישאר על שמי. מנכ"ל החברה הלך לבר וחזר עם כוסיות עבור כולם.
"סגרנו?"
כאן התעוררתי. "לא, אני לא מסכים." כולם הביטו בי.
"אתה רוצה תנאים טובים יותר? לא בא בחשבון. זו הצעה סופית. Take it or leave it"
חייכתי אל שוש. "בודאי. לא חשבתי שאני הייתי יכול לקבל גם חצי מהתנאים שהשיגה שוש, אך יש לי תנאי אחד שבלעדיו אל אחתום על החוזה."
ראיתי את הקמט מעל למצחו של המנכ"ל מעמיק. "והתנאי הוא?..."
"אני רוצה ששוש שהוכיחה כישורי ניהול ומשא ומתן בצורה כל כך מרשימה, תהיה מנהלת חברת הבת, אני אסתפק בתפקיד מהנדס ראשי."
המתח התפוגג והרמנו כוסית.