מאזני התחרות

אני אוהב לפקוד את השוק המקומי כאשר אני מבקר בארץ זרה.

אפשר לגלות הרבה על תרבות זרה דרך ההתנהלות של אנשים בשוק.

בשוק רואים לפעמים דברים משונים הקשורים לתרבות המקומית, לכן לא הופתעתי כאשר ראיתי תחרות שקילה בכיכר קטנה במרכז השוק.

על הבאר שבמרכז הכיכר הניחו מאזניים גדולות. בצד אחד עמדה אישה שאת חיטוביה מדגיש סארי ממשי מבהיק בצבע סגול עמוק.

ליד כף המאזנים השניה עמד גבר שפלג גופו העליון חושף מערכת שרירים רבי עוצמה.

זקן בעל שפם אדיר ששימש כשופט, עמד במרכז ונתן את אות הפתיחה.

האישה שמה עגבניה שעורה האדום והחלק מבהיק בשמש. העגבניה היא מלכת הירקות שמתהדרת ביופיה המושלם, ממש כמו האישה ששמה אותה.

הכף נטתה לעברה.

הגבר מיהר לשים צנון עקשן, חזק, גדול וקשוח, שיכול לעמוד בתלאות רבות ולא להשבר. כמוהו עצמו. הכף נטתה לצידו.

האישה לאחר הרהור קל חייכה חיוך מתוק, והוסיפה אפרסק, רך, עסיסי ומתוק. מתיקות כזו שגורמת לבלוטות הרוק להרטיב כל פה – שוב הכף נטתה אליה.

הגבר לא התבלבל ושם על הכף גזר ישר כסרגל, בעל בסיס רחב בקצהו האחד וחד בקצהו השני, כאומר: "ראו איך אני משתמש בבסיס הידע הרחב שלי ובשכלי החד, להטות את הכף לזכותי."

האישה, בחיוך ציני, הוסיפה אבטיח קשה מבחוץ אך מלא מים, על כף המאזניים של הגבר, אומרת בנחת: "אולי אתה נראה קשוח, אך כולם יודעים שבפנים אתה מלא מים." וראה זה פלא הכף נטתה לעברה.

נשמעו קולות מלמול של תמהון מהקהל שהתקבץ עתה מסביב למאזני התחרות.

הגבר נדהם לרגע, אך התאושש עד מהרה. הוא מעך את העגבניה שעל הכף של האישה, פונה לקהל ואומר: "ראו מה נמצא מתחת לצפוי הזוהר." המיץ ניתז והכתים גם את הסארי היפה של האישה. עכשיו העגבניה המעוכה איבדה את יופיה, שוכבת מרוחה על המאזנים, שעכשיו נטו לטובת הגבר.

האישה ענתה בוררת מילותיה, מניחה בצל על הכף שלה: "לו טרחת להביט פנימה, היית מוצא סודות טמירים." הכף לא זזה.

היא קילפה קליפה מהבצל, והכף התחילה לנטות לעברה, עוד קליפה, ועוד קליפה, עד שמאזניים נטו לעברה.

פתאום נדחק איש שמן לשורה הראשונה של הקהל ואמר "כל מה שתשימו בכף האחת, אינו יכול לשוות למה שאני אשים בכף האחרת." ובמילים אלו פינה כף אחת וזרק עליה שקית מלאה מטבעות.

הזקן ששימש כשופט הרים את שתי ידיו במחאה על ההפרעה, ודרש מהשמן העשיר להסתלק.

אך האישה הביטה בגבר, והגבר החזיר מבט לאישה, שניהם הנהנו כאשר מחשבה זהה עברה במוחם.

"אל לך בכעסך," פנתה האישה אל השופט, " אנחנו מוכנים להתמודד עם האתגר שהציב העשיר." שוב מבט לגבר שהנהן בחיוך.

העשיר הכניס ידיו לכיסיו העמוקים והביט בשניהם בבוז: "שום דבר שתשימו לא יהיה בעל משקל גדול ממטבעות הכסף שלי."

הגבר והאישה שלפו סכינים, חתכו את הירקות דק, דק, הוסיפו שמן לסוך את כל המרכיבים, וערבבו יפה כדי ליצור סלט בריא ושלם. הוסיפו קורט פילפל לטעם וחיזקו 'במלח הארץ'.

המאזנים נטו לעברם והשופט הכריז עליהם כמנצחים: "נישואין ניצחו את הממון!" הגבר אחז ביד האישה ושניהם עזבו את המקום, לקול מחיאות הכפיים של הקהל מסביב.