אנבל לי - אדגר אלן פה

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה,

בממלכה ששכנה לחוף ים גלי.

ממלכה שם גרה עלמה יפה

שאולי הכרתם בשם אנבל-לי.

עלמה יפיפיה שכל עולמה

היה לאהוב, ולהיות אהובה שלי.

אני הייתי ילד, והיא ילדה

בממלכה הזו לחוף ים גלי,

אך אהבנו זה את זו, אהבה עזה-

אני, ואנבל-לי.
אך השרפים חמדו אותה
וממרומים הפרידו בינה לביני.

וזו הסיבה שבאותה תקופה,

בממלכה לחוף ים גלי,

רוח נשבה מענן, וקררה

את אנבל-לי שלי;

אנשי המעלה ממשפחתה

לקחוה איתם הרחק מאיתי,

וטמנו אותה עמוק בקברה

באותה ממלכה, לחוף ים גלי.

המלאכים שלא חוו גם חצי שמחה,

קנאו נוראות בה ובי -

כן! - זו הייתה הסיבה, (כפי שכל אחד ידע,

באותה ממלכה שלחוף ים גלי),

שמענן באותו לילה, הרוח נשבה,

קררה, והרגה את אנבל-לי.

אבל אהבתנו הייתה גדולה וחזקה,

מאלו שהיו מבוגרים מגילה וגילי -

מרבים שעלו עלינו גם בחכמה. -

אך לא המלאכים בשמים מעל

ולא השדים מתחת לים הגלי

יכלו לנתק נשמתי מהנשמה

של העלמה היפה, אנבל-לי;

הירח לא זורח, בלי להביא חלומות

על העלמה היפה, אנבל-לי;

הכוכבים בלילות, הם עיניים נוצצות

של העלמה היפה, אנבל-לי;

כך, כל גאות-לילה, שוכב לצידה
לצד אנבל לי האהובה שלי.