שיחה חשובה עם העורב הגדול

 העורב הגדול עמד על הענף האהוב עליו בחורשת בית הספר וקרא לעילי שיעמוד לצידו.

עילי חשב שזו הזדמנות טובה לבקש שוב להפוך חזרה לאדם, אך הוא כבר למד שהעורב הגדול קורא לך סימן שיש משהו שהוא רוצה להגיד. הם עמדו בשתיקה ארוכה. העורב הגדול לא מיהר, הוא תמיד השקיע מחשבה רבה לפני שאמר משהו. עילי חשב שזה דבר שהוא צריך ללמוד, 'סוף מעשה במחשבה תחילה' אומר הפתגם, אם היה חושב לפני שהוא מתקן את המורה עליזה ומביך אותה בפני כל הכתה, היה טוב יותר לו וגם למורה עליזה...

 העורב הגדול קטע את  הרהוריו באמירה  מפתיעה, בקול רך  שעילי מצא בו נימה של פליאה: “שמעתי  שתמרקרע השתמשה בקסם, כדי לחלץ אתכם מהרודפים?... יפה, יפה. והנאום הגדול שלה בכנס.... היא בוודאי מצדיקה את התקוות שתליתי בה עוד כשהייתה גוזל קטן.”

“תקוות? אתה רוצה להגיד שמראש רצית אותה כשוליה?”

“הו, בוודאי. ידעתי שתדרוש זאת.”

עילי הרגיש הרגשת הקלה. הוא הבין שהעורב הגדול הזמין אותו לדבר על תמרקרע. בעצם עכשיו שהוא חושב על כך הוא לא היה השוליה האמיתי שמיועד להחליף את העורב הגדול בבוא הזמן, אלא תמרקרע. ליבו האיץ את מרוצתו. משמעות הדבר שהוא יכול לחזור להיות אדם.

העורב הגדול ענה למחשבותיו כהד: “ כן, תמרקרע הוכיחה בכנס שהחלטתי נכון למנות אותה לשוליה שלי. לקחתי אותך כדי להימנע מהתנגדות גדולה מידי למנוי תמרקרע בהיותה עורבת ולא עורב.“

עילי לא הבין למה העורב הגדול בחר בו אם בעצם רצה לבחור בתמרקרע, אך ידע שהעורב הגדול לא מסביר את שיקוליו.

למעשה עילי הרגיש מבוכה. נראה שהעורב הגדול משחק שח והוא, תמרקרע ועורקרע חיילים שהוא שוקל להקריב כדי להשיג ניצחון. ניצחון על מי הוא לא ידע.

עילי אמר בתקוה: “זה אומר שאתה הופך אותי לאדם חזרה?”

העורב הגדול זז שתי פסיעות לצד, העביר מבט אל החורשה סוקר את עורבי הלהקה בעין בוחנת, מביט אל השמים שצבועים בכחול עז של הקיץ, מקשיב לקולות הקריאות של העורבים שמתמזגות בציוץ ציפורים ובצרצור צרצרים. לאחר דומיה ארוכה בה השאיר את עילי במתח, ירה לפתע שאלה: “למה אתה וגם תמרקרע העלמתם את חלקו של עורקרע והגנתם עליו?”

עילי התנדנד על רגליו במבוכה, הוריד את ראשו, והאינסטינקט הראשון שלו היה להכחיש, אך מיד נזכר בהחלטה שלו לפני כמה שניות לחשוב לפני שהוא מדבר. אין טעם להכחיש, נראה שהעורב הגדול יודע שהם הגנו עליו. לאחר כמה שניות של מחשבה החליט עילי לספר את כל מה שקרה. העורב הגדול יראה בעצמו שעורקרע שינה את התנהגותו והוא יהיה עורב נאמן ומועיל לקהילה. הוא צודד את ראשו כדי להביט ישר בעינו של העורב הגדול ופתח: “אני רוצה לספר לך את כל מה שקרה ותשפוט בעצמך.” בדקות הבאות מסר עילי לעורב הגדול דיווח מלא בלי להסתיר דבר.

שוב השתררה שתיקה.

“טוב עשית עיליקרע  שסיפרת הכל....” שוב  שתיקה ואז העורב הגדול המשיך: “ כמובן שעורקרע יועמד למשפט. ויקבל את העונש המגיע לו.”

עילי סרב לתת לעורב הגדול להתחמק: “ אז אני חוזר להיות אדם?”

“עוד נראה, עוד נראה. בינתיים אתה צריך לתת עדות במשפט.”

לאחר רגע הוסיף ממלמל לעצמו: "חבל, שקלתי למנות אותו לשוליה. יש לו כמה תכונות מנהיגות בולטות ותמרקרע עוד רחוקה מלהוכיח את עצמה כראויה להנהיג.”

עילי מבולבל וטעון במידע מיהר אל חברתו המתמצאת יותר טוב ממנו בדרך המחשבה של עורבים.

פרש כנפיים ועף לחפש את תמרקרע כדי לספר לה על השיחה המעניינת.

תחילה הוא סיפר בהתרגשות שהעורב הגדול חושב להעמיד את עורקרע לדין. תמרקרע לא התרגשה: “ זה ברור לכל עורב שיצא מתחת לכנפיים של אמו, שהוא חייב לעמוד לדין.”

“מה הסיכויים של עורקרע ואיזה עונש הוא יקבל?” שאל עילי את חברתו.

“העונש על בגידה הוא מוות. אני אשמח אם ימתיקו את העונש לגרוש מהלהקה שזה כמעט כמו מוות. עורב לא יכול לשרוד הרבה זמן ללא הגנת הלהקה.”

“מסכן עורקרע אולי כדאי לעזור לו לברוח?”

“ואז מה? גם אם הוא יצליח הוא לא ישרוד ללא להקה.”

“אנחנו נהיה הלהקה שלו.” אמר עילי בחום.

“במקרה זה יגרשו גם אותנו מהלהקה.”

"נקים להקה חדשה" טען עילי  בהתלהבות הנובעת מבורות.

“כן? ומה אנחנו יודעים איך לנהל להקה? מה הסיכויים שלנו לשרוד בתור להקה קטנה כל כך? הא? עכשיו אני מבינה למה העורב הגדול לא חשב שתוכל להנהיג את הלהקה. יש לך עוד הרבה ללמוד על מנהגי העורבים.” הרימה אף היא את קולה.

“ששש... אפשר לשמוע אותך מקילומטרים."

זה הזכיר לו שהעורב הגדול רמז שתמרקרע תנהיג את הלהקה. הוא סיפר לה בדיוק מה העורב הגדול אמר.

תמרקרע הקשיבה בעניין. נראה שהיא הבינה את השיקולים הסבוכים. היא הביטה בעילי מניעה ראשה בתנועה סיבובית קצובה כמו שהיא עושה בכל פעם שהיא שקועה במחשבות עמוקות: "העורב הגדול צריך למנות שוליה שהוא גם היורש מבין העורבים כי זה לא מקובל למנות עורבת והעורבים היו עושים הכל כדי להכשיל אותי. הוא שקל לבחור אותך או את עורקרע. לך היו לפחות שני יתרונות גדולים. קודם כל לא היית פרא אדם עם קירבה ללהקה השחורה של קרערע שהיא כנראה הלהקה אותה העורב הגדול חייב לנצח. שנית הוא יכול בקלות רבה לצרף אותי כאילו הייתה זו דרישה שלך ואני רק דמות משנית. עורקרע לא היה מסכים לצרף אותי."

למראה עילי שהוריד את ראשו והרגיש טיפש מול שיקולים סבוכים כאלו שתמרקרע הבינה מיד, היא הוסיפה בקול מנחם: “תתעודד, זה אומר שהוא יהיה מוכן להפוך  אותך חזרה לאדם כאשר יחשוב שאני מוכנה, או אפילו לפני כן כאשר יחשוב שהלהקה מוכנה לקבל אותי כשוליה שתהפוך מאוחר יותר למנהיגת הלהקה.”

עיניו של עילי שבו לנצנץ עד שראה שתמרקרע עצמה עצובה: “מה הבעיה שלך. האם את לא רוצה להיות מנהיגת הלהקה?”

“זה לא זה. אני יודעת שאצליח בתפקיד אך חבל לי לאבד אותך. מי עכשיו יהיה לי חבר? עורקרע?”

“קודם כל עורקרע יכול להיות חבר טוב אם תצליחי להשאיר אותו בלהקה ושנית מי אמר שאדם ועורב לא יכולים להיות חברים?”

עילי סיפר לה על הרעיון שלו להקים את חבורת עורבלדים - חבורה הכוללת ילדים ועורבים.”

עילי הביע תקווה שיזכו את עורקרע בגלל העזרה שעזר להם תוך סיכון גדול לעצמו.

אותו לילה עילי לא יכל להירדם הוא חשב עד כמה מסובכת מחשבתו של העורב הגדול, וכמה הוא מרחיק ראות. עילי היה בטוח שאף אדם לא מעלה על דעתו שיש לעורב תחכום כזה.

ההסבר של תמרקרע נשמע הגיוני והוא התבייש שהוא לא חשב על כך, אך משהו בכל זאת הטריד אותו. למה העורב הגדול פנה לצעד כל כך קיצוני כמו להפוך אותו לעורב? מהי המזימה הגדולה של העורב הגדול, ואם כבר חושבים על כך מה המזימה הגדולה של קרערע?

נמאס לעילי להיות עורב. הוא אף פעם לא יבין לגמרי את המנהגים ודרך המחשבה של העורבים, הגיע הזמן לחזור לבני מינו בני האדם.

המשך                                                                                             הקודם