היער הקסום

העורב הגדול היה מודאג. הוא דחק בהם ללמוד מהר וכל ערב הם ממש היו ממוטטים מעייפות.

לשני החברים לא היה הזמן והכוח לחשוב, אך העורב הגדול הרבה במחשבות.

בעיקר הוא חשב על הסכנה הגלומה במזימה הרצחנית של סאלאח.

הוא ידע גם שיש ללהקה רק זמן קצר עד המסע לכינוס הגדול, שם יעלה המסך על העימות עם קרערע ולהקתו. הוא צפה את הסכנות שארבו להם, אך נמנע מלהדאיג את התלמידים השקדניים שלו.

הלימודים אצל העורב הגדול כללו הרבה מקצועות, אך תמרקרע חכתה בשקיקה ללמודי הכישוף והתאכזבה מאד כשהעורב הגדול לא הזכיר לימודי כישוף כלל.

עד שיום אחד עם הנץ השחר העיר אותם העורב הגדול: "בואו אחרי." אמר העורב הגדול תוך כדי פרישת כנפיים וזינוק לאוויר, שני החברים עפו אחריו עדיין המומים משינה, בלי לשאול שאלות.

המעוף היה ארוך, מעל לשדות וכבישים.

היה קשה לעורבים הקטנים לעמוד בקצב של העורב הגדול. עילי אולי היה מצליח לעמוד בקצב אך הוא חיכה לתמרקרע חברתו שהייתה חלשה ממנו ולמרות שהניעה את כנפיה בכל כוחה, לא עמדה בקצב של העורב הגדול. "עוף... אתה...קדימה" אמרה לו נושמת בכבדות.

"לא ולא, אני אשאר אתך, העורב הגדול יאט את הקצב אם הוא יראה שאנו מפגרים אחריו. הוא לא יכול לדרוש ממך לעוף במהירות שלו."

תמרקרע חסכה על נשימתה ומקום לדבר היא רמזה לו בראשה להתקדם לכיוון העורב הגדול. עילי סירב: "אני לא אסלח לעצמי אם יתקיפו אותך ואני לא אהיה בסביבה להגן עליך."

תמרקרע פלפלה בעיניה בתסכול מסמנת לו שוב להתקדם: "אל-תדאג-לי... אני-יודעת... להילחם." המילים נבלעות בפיה בגלל הרוח והעייפות.

הוויכוח הסתיים כי באותו רגע ראו את העורב הגדול נוחת ביער שהשתרע מעל לגבעה. למרגלות הגבעה הבחין עילי בבתים מוקפים ירק.

"האם אתה מזהה את המקום?" שאל העורב הגדול את עילי כאשר הצליחו העורבים הצעירים לנחות לידו. עילי לא זיהה את המקומות מעליהם הם עפו למרות שכבר הספיק לעשות טיולים רבים בגליל יחד עם הכיתה שלו.

"הדברים נראים אחרת כאשר מסתכלים עליהם מלמעלה."  התנצל, האם הוא אמור היה להכיר את המקום? אי אפשר היה לדעת למה העורב הגדול מצפה.

"כן, 'דברים נראים אחרת כאשר מסתכלים עליהם מלמעלה',... " חזר אחריו העורב בקול מהורהר: "אני מתכוון לא רק לעצים, בתים וכבישים." סתם ולא פירש.

הוא הסתכל בשני העורבים הצעירים שעדיין נשמו בכבדות, חיכה תמרקרע תסדיר את נשימתה ואז פתח בהרצאה: "למקום הזה קוראים 'היער הקסום'. הכפר שלמרגלות הגבעה נקרא בפי בני האדם גניגר, אולי זה יעזור לך להתמקם." פנה לעילי.

לאחר דקה כאשר ראה שעילי מהנהן בשמץ של זיכרון, המשיך: "גם בני האדם גילו שהיער קסום. הם באים לכאן במכוניות ומשתעשעים בקסם שהמכוניות מתגלגלות למעלה במקום להתגלגל למטה.” הוא הרים כנף אחת כמצביע על כל היער: “זה המקום בו תלמדו את אומנות הכשפים.”

העייפות שתמרקרע הרגישה רגע קודם לכן, נעלמה בתוך הריגוש שבא עם ההבנה כי העורב הגדול ילמד אותם כשפים. היא רצתה לקרוא קריאות שמחה, לא. היא תקנה את עצמה, היא הרגישה צורך ולנתר באוויר ולהשתולל משמחה. אך כמובן היא התאפקה.

העורב הגדול התעלם תמרקרע שהניעה את ראשה בתזזיות לכל הצדדים במאמץ להתאפק מלעוף בסיבוב הניצחון הידוע שלה, והמשיך בהרצאה: "הרחקתי אתכם מהבית משתי סיבות.

סיבה אחת היא שביער הקסום קל יותר למכשף בלתי מנוסה לבצע קסם... “

שוב העורב הגדול שתק.

כאשר השתיקה התמשכה, התחשק לעילי להגיד: “ נו! רצית לתת לנו שתי סיבות." אך הוא לא אמר דבר שותק כהרגלו, ורק הביט בתמרקרע שעיניה החליפו צבעים בהתרגשות רבה וראשה נע לכל הצדדים במהירות, סימנים ברורים על כך שהיא בקושי מתאפקת מגלויי שמחה.

בינתיים העורב הגדול המשיך כאילו לא עשה כל הפסקה: "...אך הסיבה השניה חשובה אף יותר. חשוב גם שאף אחד לא יעקוב ויראה את ביצוע הקסמים, לא משהו מהאויבים שלנו שינסה להפעיל כשפים נגדנו ואף לא לעורב מהלהקה שיתכן וינסה לכשף. בלי הדרכה הוא יכול להביא אסון לעצמו ולאחרים...”

שוב הפסקה בדיבור לארגן את המחשבות. עילי ציין לעצמו נימוק שלישי, העורב הגדול לא רצה שמישהו שהוא לא יעד להמשך מנהיגותו ינצל כשפים כדי לקחת ממנו את המנהיגות. כמובן שהוא שמר את המחשבות שלו לעצמו.

העורב הגדול קפץ לענף גבוה יותר והמשיך: “ זו גם הסיבה שתקפידו למלא את ההוראות שלי בדיוק רב ולבצע קסמים רק כאשר אגיד לכם."

לאחר כל האזהרות האלו תרגלו שני הצעירים את התנועות הנכונות שהמכשף חייב לעשות בטרם הוא מבצע קסם. אמנם לכל כישוף יש עמידה שונה במקצת, אך הם תרגלו רק את העמידה הבסיסית.

תמרקרע ביצעה את התנועות בצורה מושלמת, והעורב הגדול התרכז בעילי שהתקשה לעשות את התנועות המדויקות הדרושות, אולי בגלל שלעילי היו גינונים של אדם ולא טבע מולד של עורב כמו שהיה לתמרקרע.

שוב חזר העורב הגדול ושינן לעילי: “רגל שמאל מעט קדימה, תטה את גופך יותר קדימה, ובשם הנשר הגדול, תסמר את נוצות הצוואר יותר ברגע שאתה אומר את הקסם, אחרת אין טעם לנסות לחש כשפים.”

בשעה הקרובה חזר העורב הגדול ותיקן לעילי את המיצוב של הגוף הדרוש להצלחת כל כישוף, אך עילי לא הצליח לעשות זאת בצורה שתניח את דעתו.

לאחר כמה ניסיונות נוספים הכריז העורב הגדול על מנוחה: “אני משער שנסתפק בצורת העמידה שלך.” שוב שתיקה מהורהרת ואחר כך: “כן, זה מספיק טוב.”

עילי נתן מנוחה לרגליו שרעדו מהמאמץ בניסיון לעמידת הקוסם, והקשיב לקולות היער הוא שם לב לדממה משונה והעיר שכל זמן השיעור לא שמעו אפילו קריאה אחת של עורב.

העורב הגדול  אמר  שזהו אחד הקסמים כאן ביער הקסום.

"הקוסמים מבודדים מכל העולם ביער זה."

ולאחר כמה דקות הכריז העורב הגדול מעט מאוכזב מהביצועים של עילי: "בזה סיימנו את השיעור הראשון. עכשיו נחזור הביתה."

"בשביל ללמוד כמה  תנועות עפנו בדרך הארוכה הזו? תמרקרע כמעט נפלה מרוב מאמץ!" התמרמר עילי שהיה בעצם מדוכא מכך שהוא לא הצליח בשיעור זה. הוא חשב על תמרקרע שהצליחה לבצע עמידת קוסם מושלמת כבר מההתחלה ולאחר כמה פעמים שחזרה ושננה זאת רק עמדה והשתעממה מסתכלת על המאמצים של העורב הגדול ללמד את עילי.

תמרקרע עצמה הסתייגה ודחפה את עילי בקצה כנפה, חוששת מתגובת העורב הגדול המכובד, אך העורב הגדול התייחס ברצינות לתלונה: "מעוף כזה רק יחזק את השרירים. תראו שהמעוף יהיה קל יותר עם הזמן."

"בסדר אל תדאגו לי אני יכולה לעשות את זה תמריאו, אני מאחוריכם." אמרה תמרקרע עדיין חוששת שהעורב הגדול לא ייקח אותה לשעורים הבאים ללמוד כשפים.

"הפעם עיליקרע יוביל. המעוף יהיה איטי יותר כך  שתתעייפי  פחות, ובאותו זמן אבדוק אם עיליקרע זוכר את הדרך."

טוב זה די קל, חשב עילי אני מצטיין בניווט כמעט כמו עורקרע.

בשיעור הבא, העורב הגדול נעמד והכריז על התרגיל הראשון בכישוף.

"נספיק ללמוד כישוף אחד לפני המעוף הגדול לכנס.” הוא הכריז.

“נתחיל מתרגיל קל אך שימושי מאד. יצירת  דמות נוספת של עורב כדי לבלבל אויב המנסה לתקוף אתכם.”

בזאת העורב הגדול נעמד בתנוחת קסמים, מרים רגל אחת, פורס כנף אחת וקורא "עוריכך-רק." לתדהמת השנים הופיע עורב גדול נוסף ועף הנה וחזור לפי תנועות הראש של העורב הגדול שלידם. העורב הגדול חזר לעמידה רגילה, אך דמות העורב המשיכה בתנועתה: “קר-כירוע" פלט העורב הגדול והדמות נעלמה.

"עכשיו תורכם." רמז העורב הגדול  לשוליות  הנדהמות שלו.

עילי נעמד בחיקוי לעורב הגדול " עורי ררק"

שום דבר לא קרה. "עוריכך-רק" תיקן העורב הגדול: "ותעמוד יציב על רגל אחת."

עילי ניסה שוב ושוב אך לא הצליח. “תנסה להתרכז.” אמר העורב הגדול מתחיל לאבד את הסבלנות.

“האם אני יכולה לנסות?” צפצפה תמרקרע  בהתרגשות.

העורב הגדול עייף מעילי אמר בלאות: "בבקשה תנסי.”

תמרקרע נכנסה לתנוחת הכישוף הרימה רגל אחת פרשה כנף בחיקוי מושלם לעורב הגדול: "עוריכך-רק"

דמות נוספת של תמרקרע הופיעה.

העורב הגדול התלהב מההצלחה המידית של תמרקרע: ”נהדר! עכשיו נסי להניע את הדמות." 

רותי ניסתה להניע את הדמות. למשך דקה הדמות ריחפה במקום ואחר כך התחילה לזוז תחילה באטיות ואחר כך בקצב גובר והולך עד שהתרוצצה במהירות עצומה מעל לצמרות העצים.

“קר-כירוע" קרא העורב הגדול.

הדמות נעלמה ורותיקרע התיישבה באפיסת כוחות.

“את מכשפה טבעית,” החמיא לה העורב הגדול:  "אך את לא צריכה להגזים. תנועה מהירה כזו מרוקנת את כוחותיך. תנוחי ואחר כך תתרגלי את הקסם הזה.”

"…. בינתיים אתרכז בעילי שלא כל כך מצליח אולי בגלל מורשת אדם שלו שלא מאפשרת לו להאמין בלב שלם בכשפים.”

עילי ידע שהעורב הגדול צודק וניסה להתרכז ולהאמין בכל ליבו. האם לא ראה במו עיניו את העורב הגדול ואחר כך את תמרקרע מבצעים את הקסם?

שוב ושוב הוא ניסה ללא הצלחה עד שהעורב הגדול הרשה לו לנוח.

עומד על ענף עץ ראה את תמרקרע מפעילה את הדמות שלה ומעלימה אותה חליפות.

העורב הגדול עמד לצידו מביט גם הוא בתמרקרע המתרגלת. פתאום הוציאו שני העורבים הגדולים קרקור הפתעה. תמרקרע הפעילה שתי דמויות עורבים ואחר כך ארבעה ועד מהרה מלאה את השמים בדמויות עורבים הנעים לכל הכיוונים. דקות אחדות היא החזיקה אותם באוויר ואחר כך קראה: “קר כירועיק" וכל הדמויות נעלמו והיא עמדה על הקרקע נושמת בכבדות.

העורב הגדול נד בראשו אומר בפליאה: "לא רק שהיא לומדת מהר היא אפילו ממציאה שיכלול לכשפים. היא תהיה מכשפה גדולה.”

פנה לתמרקרע "מעכשיו יש לך תואר סודי – 'תמרקרע-קרק' “

עילי היה מדוכא לאחר השיעור מאי יכולתו לבצע את הכישוף, בסתר ליבו הוא רצה להצליח בכישוף כדי להפוך עצמו לאדם חזרה. תמרקרע ניחמה אותו: "אל תדאג עיליקרע, בסופו של דבר תשתלט על כוח הכישוף.”

למחרת לא היה להם שיעור כישוף, הם ישבו לאחר גמר השיעורים האחרים על הענף החביב עליהם: “כנראה שאין לי את הכוח הזה."  עילי עדיין היה מיואש מחוסר כישרון הכישוף שלו.

תמרקרע אהבה ביותר את לימודי הכישוף ואף הצטיינה בהם. כאשר העורב הגדול חזר והסביר לעילי את איזה שהוא כישוף שהיא קלטה מזמן, היא נהגה להתאמן בכישופים אחרים ואפילו הצליחה להמציא כמה מהם. היא ניחמה את עילי: “בוודאי שיש לך, אתה יציר כפיו של המכשף הגדול.... אתה יודע מה? בא נעוף עכשיו ליער הקסום ואני אתרגל אותך בכישוף.”

“תעשי זאת בשבילי?”

“בוודאי אנחנו חברים. אני אוכיח לך שגם אתה יכול להיות מכשף. גם העורב הגדול אמר שנדיר הוא שמצליחים בשיעור הראשון."

כל ערב לאחר הלימודים הם עשו את המסע הגדול ליער הקסום ותמרקרע הדריכה אותו, אך עלי לא הצליח להפיק אפילו דמות חלשה של עורב.

בשיעור הבא עם העורב הגדול הכריז העורב הגדול שכנראה עילי לא יכול לעשות כישוף בגלל שהוא בן אדם: “אתה רואה? למרות התרגול עם תמרקרע ולמרות שהתאמצת לא הצלחת לעשות אפילו את הקסם הפשוט ביותר, אין דבר אתה מוכשר בדברים אחרים, לא כל אחד יכול להיות מכשף." ניחם אותו העורב הגדול.

“אתה ידעת שהיא מתרגלת אותי?”

“בוודאי. אני יודע כל מה שמתרחש בלהקה.” ענה.

עילי המתוסכל מחוסר ההצלחה שלו בלימודים, דבר שהוא לא היה רגיל בו, שאל אם אין איזה שהוא ספר כשפים שממנו הוא יכול ללמוד בזמנו הפנוי.

"שכחת שאין לנו  אפשרות לקרוא ולכתוב, זהו אחד התפקידים המחכים לך."

“אם תהפוך אותי לאדם אוכל לכתוב עבורכם את ספר הכישוף.”

“מה יעזור לנו ספר כאשר אנו לא יכולים לקרוא?”

“אוכל להמציא שפה של  תמונות עבורכם.... בעצם אפשר להקליט את הספר בווידאו ובשפה עורבית.”

“ווידאו? להקליט? על מה אתה מדבר?”

“בואו איתי. אראה לכם על מה אני מדבר.”

"לא עכשיו."

"למה? "

"בבוא הזמן..." אמר בנימת סיום שאין לערער אחריה.

המשך                                                                            הקודם